חיפוש

פסיבי, אקטיבי - איך כדאי לנהל את הכסף?



כאשר אנחנו בוחרות איפה להשקיע את הכסף - אנחנו מחפשות אפיק, שייתן לנו תשואה מקסימלית, דמי ניהול ומסחר נמוכים, יתאם את הצרכים והמטרות שלנו ויהיה במסגרת מגבלות הסיכון, שאנחנו מוכנות לקחת. בפוסט הזה נדבר על עוד היבט - אסטרטגי/פילוסופי, שעומד בבסיס ההחלטה איפה ואיך לנהל את הכסף. ננסה להכריע או לשלב בין שתי תפיסות עולם כלכליות - זו המאמינה שצריך להשקיע את הכסף באפיקים מנוהלים (על ידי גוף שלישי כמו בית השקעות או בניהול עצמי) וזו הדוגלת בהשקעת הכסף באפיקים פסיביים, שמחייבים מינימום התעסקות ודמי ניהול וסחר.

במטרה להוריד את הסוגיה הזו לקרקע ולהבין את המשמעויות והאפשריות בשני המסלולים, פניתי למיכל גבאי, חברת הקבוצה ויועצת ההשקעות.

לדברי גבאי, ההחלטה בין מסלול פסיבי למסלול מנוהל צריכה להתבסס על שני גורמים מרכזיים:

  1. ידע: קשה לנהל השקעות, גם אם הן פסיביות בלי הכרות ולו מינימלית של השוק והאופן בו הוא פועל.

  2. גודל הסכום להשקעה: תיק פסיבי מתאים בעיקר לסכומים קטנים של עד 500,000 ש"ח. בסכומים גדולים יותר, רצוי לייצר אסטרטגית השקעות מגוונת ומתוחכמת יותר. לחלק את הסיכון בין מספר מכשירים פיננסיים ולדעת מתי להגדיל ומתי להקטין את החשיפה לסחורות ולשווקים. לדוגמה, אם נכון לתקופה זו הכלכלה הגרמנית נמצאת במגמת התאוששות וצמיחה, מנהל תיק בעל ידע ומומחיות ינתב חלק מהכסף להשקעה בבורסה הגרמנית.

בהתחשב בשני גורמים אלה, אנחנו צריכות לבחון לעומק את היתרונות והחסרונות של כל מסלול והמכשירים הפיננסיים המאפיינים אותו.

המסלול המנוהל

אפשר לנהל את הכסף באמצעות גורם שלישי כמו בית השקעות, חברת ביטוח וכד', שמציעים את המסלולים הבאים - תיקי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות פיננסיות של חברות הביטוח. ואפשר גם לנהל את הכסף באופן עצמאי - לקנות ולמכור ניירות ערך.

יתרונות: ניהול חכם יכול למקסם את התשואה, שנקבל על הכסף.

חסרונות: ריביות, עמלות ודמי ניהול.

בנוסף כאשר אנחנו מנהלות את הכסף לבד, חשוב שתהיה לנו פניות לעקוב ולפעול בשוק וזה אומר להקדיש לכך לא מעט זמן. ניהול על ידי גורם מקצועי, פותר את בעיית הזמן וההתעסקות, אבל הוא יכול לעורר בעיות אחרות. כך לדוגמה, בית השקעות, שיש לו גם קרנות נאמנות עלול להכניס לתיק שלכן את אותן קרנות, מה שיביא להביא לכך, שתשלמו דמי ניהול כפולים.

המסלול הפסיבי - בניהול עצמי

ההנחה של תומכות שיטה זו היא, שהשוק תמיד מנצח ולכן לתיק מנוהל אין יתרון על פני הצמדות למגמות השוק.

המכשירים הפיננסים, שיוצגו בסעיף זה הם ניירות ערך, שהמרכיב שהופך אותם לפסיביים הוא אחד - החלטה מקדמית שלנו להחזיק בהם לתקופה ארוכה בלי לבצע מהלכים של קנייה או מכירה.

תעודת סל: מכשיר פיננסי, שנדבק/עוקב אחרי סל מוצרים מסוים. התעודה נסחרת בבורסה ואפשר לרכוש אותה כפי שרוכשים כל נייר ערך אחר. אם תחליטו להחזיק בה לטווח ארוך תצמדו לתשואה, שמייצר המדד אחריו בחרתן לעקוב.

יש מגוון גדול מאוד של תעודות בבורסה המקומית ובבורסות העולם. יש תעודות העוקבות אחר מדדי מניות כמו תל אביב 35 הכולל את 35 המניות המובילות בבורסה בתל אביב. יש תעודות שעוקבת אחרי מניות של חברות הנדל"ן או אחרי 500 החברות החזקות בבורסה האמריקאית ויש גם מדדים העוקבים אחרי סחורות, מט"ח ועוד.

יתרון: הצמדות למדד מרכזי כמו תל אביב 35 לדוגמה, היא למעשה הצמדות למגמות השוק והיא יכולה להביא אתכן לתוצאות הדומות לזה של תיק מנוהל ללא תשלום דמי ניהול.

חיסרון: השקעה תעודות סל מורכבות (מט"ח, סחורות וכיו"ב) לא מומלצת למי שאינה בעלת ידע מקצועי. בנוסף הצמדות למדד בורסאי מוביל עובדת מצוין בימים בהם השוק בעלייה, אבל כאשר השוק בירידה זה פחות פשוט. מתי ואם למכור, הן שאלות, שקשה לענות עליהן בלי ידע וניסיון. גם בתקופה פחות תנודתית יכול להיווצר מצב בו תרצו למכור את התעודה על פי מחיר השוק, לכאורה – אך בשל העדר ביקוש (התעודה היא נייר ערך סחיר) תאלצו למכור אותה במחיר נמוך יותר.

מניה בודדת: מניה היא נייר ערך, שחברה מנפיקה בכדי לגייס הון מהציבור. המניה נסחרת בבורסה והערך שלה נקבע לפי מספר גורמים, שחלקם קשורים לחברה עצמה וחלקם למגמות השוק.

אנחנו רגילות לחשוב על סחר במניות כפעילות אינטנסיבית, שמחייבת מעקב שוטף. אבל, לדברי גבאי, אחת האפשרויות להשקעה פסיבית היא רכישת מנייה, שנחשבת חזקה וטובה תוך החלטה שנשארים עמה לתקופה ארוכה ועוברים אתה גם תקופות בהן השוק בגאות וגם תקופות שפל.

היתרון: אם המנייה אכן שומרת על ערך גבוה לאורך שנים אתן תיהנו מדיבידנדים כמעט בלי לחלוק אותם עם גורם נוסף.

החיסרון: אהבה עיוורת למניה עלולה להסתיים בנפילה. זוכרות, שפעם טבע הייתה מניית העם? כאשר מנייה מתחילה לזייף, רצוי שיהיה לנו ידע והבנה מספקת לזהות את נקודת הזמן בה צריך למכור או את עצבי הברזל ואורך הרוח בשביל להחליט להישאר. ועוד קודם, גם בשביל להחליט עם איזו מניה אנחנו "מתחתנות", אנחנו צריכות ידע או הכוונה מקצועית.

אג"ח: אגרת חוב היא נייר ערך, שגוף מנפיק בכדי לקחת הלוואה מהציבור. האג"ח מונפק לתקופה מוגדרת והתשואה עליו ידועה מראש. שלא כמו המכשירים הקודמים בסעיף זה - רכישת אג"ח לטווח ארוך לא עוקבת אחרי מגמות השוק. בנוסף, העובדה שיש לו תאריך פדיון לא הופכת אותו למכשיר פסיבי. אג"ח הוא נייר ערך נסחר בעל שווי שוק משתנה וקיימת אפשרות למכור אותו במהלך המסחר השוטף. מעקב אחרי התנהלות האג"ח ומכירתו בנקודה של ביקושים עשויה להביא לתשואה גדולה יותר מזו המבוטחת ביום הפירעון. אג"ח יתנהל כמכשיר פסיבי, רק אם אנחנו נחליט להתייחס אליו ככזה - לא נעקוב אחרי השוק ונחכה למועד הפדיון.

ישנם שלושה סוגי אגרות חוב: קונצרני, ממשלתי וחברתי. על ההבדלים והמשמעויות של כל אחד מהסוגים, נרחיב בפוסט אחר.

המסלול הפסיבי מנוהל

מסלול זה מתאים למי שמבקשת להפחית את דמי הניהול ומאמינה בתפיסת העולם הפסיבית - אבל מרגישה, שאין לה מספיק ידע לנהל את ההשקעות לבד והיא זקוקה להכוונה של יועצת מקצועית.

בשוק יש מספר מכשירים פיננסיים המאפשרים ללכת עם ולהרגיש בלי, ביניהם:

1. קרן נאמנות המורכבת מאג"ח ממשלתי: מנהל הקרן בונה את אסטרטגיית ההשקעה וממקסם את התשואה על האג"ח, הוא לא מחכה למועד הפירעון אלא עוקב אחרי השוק ומוצא את נקודת הזמן למכור את נייר הערך בתשואה מיטבית. בקרנות כאלה דמי הניהול נמוכים יחסית (0.5 בממוצע).

2. קרנות נאמנות מחקות: קרנות אלה משקיעות רק במניות הנסחרות במדד אחריו הן עוקבות וגם בהן דמי הניהול נמוכים מאוד.

האמור לעיל מיועד לשימוש אישי בלבד ואין לעשות בו שימוש אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור או בכל חלק ממנו משום המלצה או עצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של מיכל גבאי או מי מטעמה. מיכל גבאי, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל אינן מחייבות את מיכל גבאי והן בבחינת הבעת דעה בלבד.


0 צפיות
?רוצה להירשם לניוזלייטר שלנו
צרו קשר